Vayedaber

Simple Havroutah

Bekhoroth

Daf 22b

לְמֵאָה חוּלִּין טְהוֹרִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תֵּירוֹם וְתֵרָקֵב, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: הִיא סְאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָלְתָה.

Traduction

into one hundred se’a of pure, non-sacred produce, Rabbi Eliezer says: Let one se’a be lifted from the mixture and left to rot as impure teruma, as I say: The se’a that fell is the se’a that arose?

Rachi non traduit

למאה חולין טהורין. שלא הוכשרו ולא טימאתן בנפילתה:

תירום. ירום משם סאה ותירקב כדין תרומה טמאה שאני אומר כו' ותרומה טמאה אסורה באכילה:

Tossefoth non traduit

תירום ותירקב. בירושלמי תני תשרף וקשה אטו בשופטני עסקינן שמותרין ליהנות בשריפתן ואינם חפצים ומניחים אותה לרקב ואין לנו להשמיע במה שאין בני אדם רגילים לעשות ור''ת מפרש דתרקב ותשרף הכל אחד והגמרא שלנו מפרש ותשרף דתנן היינו בלא הנאה כעין רקבון דאי שרית בהנאה אתי למיכליה הואיל וסברא היה להתירה ע''י בטול כדאמרי רבנן תעלה ותיאכל כו' וה''ק או תרקב או תשרף בלא הנאה ועוד יש לפרש דמחלוקת של בני בבל ושל בני א''י מהש''ס שלנו והש''ס ירושלמי וכמו כן בבבא אחרת ששנה באותו פרק דקתני אחר שהודו ר' אליעזר אומר תירום ותישרף קתני בתוספתא תירום ותרקב ואפשר דאיכא תני הכי ואיכא תני הכי וכן נמי אשכחן בפרק מצות חליצה (יבמות דף קד:) (שפירש לעיל) גבי קטנה שחלצה ובספרים שלנו גרסינן חליצתה פסולה ובירושלמי גרסינן כשירה ובריש מקום שנהגו (פסחים דף נא:) בההיא דכל הספיחים אסורין חוץ מספיחי כרוב אין הגרסא כן בירושלמי ובמשניות וא''ת וכיון דתרקב ואסירא בהנאה אמאי תירום הא מפרש בירושלמי האי ערלה וכלאי הכרם בטלים באחד ומאתים וא''צ להרים ותרומה באחד ומאה וצריך להרים משום גזל השבט והכא דכי מרים מתסרא ליכא גזל השבט י''ל דלא פלוג רבנן:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תַּעֲלֶה, וְתֵיאָכֵל נִיקּוּדִים, אוֹ קְלָיוֹת, אוֹ תִּילּוֹשׁ בְּמֵי פֵירוֹת, אוֹ תִּתְחַלֵּק לְעִיסּוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְּמָקוֹם אֶחָד כְּבֵיצָה.

Traduction

And the Rabbis say: Let the se’a of teruma arise and be nullified by the one hundred se’a of non-sacred produce, and then all one hundred and one se’a will be considered non-sacred. Nevertheless, the mixture may not be allowed to come in contact with water, so that it does not become susceptible to ritual impurity, and therefore it must be eaten dry or roasted. Or alternatively, it may be kneaded with fruit juice, which does not render a substance susceptible to impurity. Or alternatively, if one wants to knead it with water, it may divided into small batches, provided that there is not an egg-bulk of teruma in a single batch, as an egg-bulk is the minimum volume needed for food to be susceptible to contracting impurity.

Rachi non traduit

תעלה. תיבטל ותיאכל עם חוליה ומשום גזירה יתן דמים לכהנים או ירים ממנה סאה ותאכל לכהנים:

ניקודים. ביובש כמו יבש היה נקודים (יהושע ט':ה'). דעכשיו אע''ג שיש בה טמאה וטהורה אין מטמאה את הטהורה בלא הכשר וטמאה בטילה בטהורה ותיאכל ניקודים:

וקליות. נמי דלא מיתכשרי ולא מקבלי טומאה:

או תילוש במי פירות. כמו מי תפוחים ותותים דמי פירות אין מכשירין:

Tossefoth non traduit

תעלה ותיאכל. פי' בקונט' תעלה לשון ביטול הוא ולא לשון הרמה כדקתני לר''א תירום ולרבנן תעלה והא דתנן בפרק בתרא של מסכת ערלה התרומה ותרומת מעשר עולין באחד ומאה וצריך להרים התם משום הפסד דכהן ואי יהיב ליה דמי שפיר דמי ותדע דקתני סיפא ערלה וכלאי הכרם אין צריך להרים ואפ''ה תנינן בהו לשון עלייה דתני מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם כו' וקתני יעלו באחד ומאתים עד כאן לשון הקונטרס והדין עמו שפירש הטעם משום הפסד כדמפרש נמי טעמא בירושלמי משום גזל השבט ומיהו אע''ג דעיקר תקנה משום זה היה מסתבר דאין יכול להפטר בדמים דעד כאן לא פליגי ר''א ורבנן בפ' נוטל (שבת דף קמב.) ובפ''ק דתמורה (דף יב.) במדומע דלר''א מדמע בתרומה ודאי ולרבנן לפי חשבון אבל פשיטא דקדושת תרומה יש בה:

ובלבד שלא יהא במקום אחד כביצה. פי' כביצה מן התרומה שהתרומה היא חלק אחד ממאה ואחד צריך שלא יהיו (שני) שא''כ היה בה כביצה מהתרומה טמאה ואין הטמאה יכול ליבטל במאה של טהורה שהוכשר שהרי מטמאה הכל ודומה כמטמא תרומה בידים שהתרומה טמאה טהרה ע''י בטולה ומיהו מהאי טעמא לחודיה לא הוי מיתסר דכיון שכבר נתבטלה התרומה והכל חולין מותרת לזרים מה קפידא יש אם מטמא חולין אלא בעינן שלא יטעה לבטל קב חולין טמאים בקב ועוד כדמפרש עלה ומה טעם דעולא קאי בין אר''א בין אדרבנן וא''ת חולין טמאים נמי שנתבטלו ברוב חולין טהורין ניחוש נמי להכי וי''ל דהתם במתבטל מיעוט חולין טמאין ברוב טהורין ליכא למיחש שמא יביא קב חולין טמאין וקב ועוד ממין הזה כי ידוע דשם טומאה לא פקע מן חולין טמאין המעורבין בטהורין אבל הכא סבור הוא דשם טומאה פקע לגמרי מאחר דשרינן לאכילה לזרים הכל לרבנן או הק' לר''א אע''פ שהתרומה מעורבת בהם:

וְתָנֵי עֲלַהּ: אוֹתָן חוּלִּין

Traduction

And it is taught in that regard: Concerning those one hundred se’a of non-sacred produce,

Rachi non traduit

אותן חולין לר' אליעזר מה תהא עליהם. דלרבנן הא אמרינן בכולהו בין חולין בין תרומה יאכל נקודים או קליות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source